שפת התכנות C

שפת C היא שפה מהודרת די פשוטה. כדי לתכנת בה צריך קומפיילר של שפת C.

באו נתחיל.

פתחו את הקומפיילר, כתבו את התוכנה הבא והריצו:

#include<stdio.h>
void main()
{
    printf("Hello World!!!\n");
}

אתם אמורים לראות שכתוב על המסך !!!Hello World ואז ...Press any key to continue או משהו דומה (תלוי בקומפיילר).

איך זה עובד? השורה <include<stdio.h# אומרת לקומפיילר לחפש את קובץ הספריה stdio.h ולהעתיק את תוכנו לתוך התוכנה שלנו.

השורה ()void main בעצם אומרת למחשב מאיפה התוכנה מתחילה. כאן לא המקום להסברים.

השורה ;("printf("Hello World!!!\n היא השורה שביצעה את ההדפסה. זה הכל די פשוט, חוץ מה-n\ הלא מובן. מהו בעצם פירושו של צירוף התווים n\?

n\ הוא צירוף תווים מיוחד היוצר בעצם אפקט של המקש Enter, כלומר מעבר שורה.

יש עוד כמה תווים כאלה:

t\ יוצר טאב

a\ עושה ביפ

ויש עוד, אבל הם לא חשובים כל כך.

עכשיו פתחו את הקומפיילר, כתבו את השורות הבאות והריצו:

#include<stdio.h>
void main()
{
    int number;
    scanf("%d", &number);
    printf("%d\n", number);
}

התוכנה תיעצר לכם וראה קו תחתי מהבהב. זה אומר שהיא מחכה לקלט. הכנס מספר שלם כלשהו בין 32768- ל-32767 ולחץ אנטר. התוכנה תדפיס את המספר שכתבתם ואז את ההודעה שלה שהתוכנה הסתיימה.

איך זה עובד?

הפקודה int היא הצהרה על משתנה שיכיל מספר שלם בין 32768- ל-32767, לדוגמה בתוכנה שלנו number. אחרי שהצהרנו על המשתנה, אנו עוברים לפקודה (אחר כך נבין שזו לא באמת פקודה, אבל זה לא לעכשיו) scanf. פקודה זו קולטת מהמשתמש נתונים לפי מה שאנחנו הגדרנו לו. כאנחנו מגדירים לו d%, אנחנו אומרים לו שאנחנו רוצים לקלוט מהמשתמש משתנה מסוג int. ה-& שבא לפני שם המשתנה יוסבר אחר כך. גם ב-printf הסימון d% אומר לתוכנה להדפיס מספר מסוג int שיוצב במקום המתאים אחר כך. ואם רוצים שבר ולא שלם?

אפשר במקום int להשתמש ב-float, ובמקום d% להשתמש ב-f%, או במקום int להשתמש ב-double ובמקום d% להשתמש ב-lf%. יש המון סוגים של משתנים. יש גם long ו-ld%, שמייצגים מספר שלם בטווח גדול יותר, יש char ו-c% ,שנפרט אחר כך את השימושים שלהם, שמייצגים תו, יש גם אפשרות למערך, שיוסבר בהמשך.

טבלת סימנים מלאה:

קוד	תיאור
c%	משתנה מסוג char.
d%	משתנה מסוג int.
i%	משתנה מסוג int.
e%	כתיבה מדעית של מספרים גדולים עם e קטנה.
E%	כתיבה מדעית של מספרים גדולים עם E גדולה.
f%	משתנה מסוג float.
g%	משתמש ב%e או %f - מה שיותר קצר.
G%	משתמש ב%E או %f - מה שיותר קצר.
o%	מספר אוקטלי.
s%	משתנה מסוג מחרוזת.
u%	משתנה מסוג unsigned int.
x%	מספר הקסה-דצימלי לא מסומן (unsigned) באותיות קטנות.
X%	מספר הקסה-דצימלי לא מסומן (unsigned) באותיות גדולות.
p%	משתנה מסוג מצביע.
%%	הסימן '%'.

עד עכשיו הסברנו מה הם scanf ו-printf, מהו include#, מהו ()void main, מהם int, long, float, double ו-char.

טיפוס המשתנה	טווח
short	-32,768 -> +32,767
unsigned short	0 -> +65,535
int	-2,147,483,648 -> +2,147,483,647
unsigned int	0 -> +4,294,967,295
long	-2,147,483,648 -> +2,147,483,647
char	-128 -> +127
unsigned char	0 -> +255
float	3.4e-38 -> 3.4e+38
double	1.7e-308 -> 1.7e+308
long double	1.7e-308 -> 1.7e+308

ראו גם

• שפת C - מדריך מפורט יותר לתכנות בשפת C.

צפה בתבנית זו שפות תכנות
‏ ActionScript - Ada - ALGOL - ASP - ASP.NET - Assembly x86 - bash - BASIC - Brainfuck - C - C++ - C# - Cobol - CSS - Delphi - Fortran - Game Maker - Haskell - HPL - HTML - Java - JavaScript - Lingo - LISP - Logo - MIPS - Ook! - Pascal - Perl - PHP - PL/I - PL/SQL - PowerBuilder - Prolog - Python - REXX - Ruby - Shakespeare - Smalltalk - SQL - TCL - VB - VB .NET\2005 - XML‎ מאמא